הנה, זה הגיע סופסוף. אז הטקס עצמו היה רע, משעמם, המנחים היו גרועים (כך לפחות שמענו. חלפו הימים שהיינו נשארים ערים כדי לראות את השידור החי. לא צריך להגזים), הפרסים היו צפויים וכל העסק רק עשה געגועים קשים לבילי קריסטל, המנחה הכי טוב של הטקס לאורך השנים (מתגעגעים בלי קשר, האמת. בילי, איפה אתה?)
אבל מה באמת חשוב? הו השטיח האדום, ה-אדום. היו שמלות משעממות, היו שמלות לא מוצלחות, והיו כמה שמלות שבאמת ראויות לתואר Red-Carpet Worthy. קדימה לעסק:
נתחיל הפעם מהטוב ביותר, זו שמקבלת את כל התשבחות של כל מבקרי האופנה ולגמרי בצדק - קייט בלאנשט המלאכית בג'יבנשי קוטור. אף פעם לא מאכזבת, תמיד מרתקת.
הגיזרה, הצבע, הקישוטים, זריקת הצהוב על הכתפיים, והמבט שאומר "אני יודעת, אני יודעת שאף אחת לא מגיעה לקרסוליי הענוגים." כן, כן.
הפוגת שעמום קלה - זרקנו את האלי ברי וריס ווית'רספון יחד, פשוט כי חבל לבזבז מילים ומקום יקרים על ביקורת נפרדת. האלי ברי, בשמלה של מרקסה, לועסת וטוחנת את הגזרה והצבע כבר המון זמן. מבחינתנו את לובשת את אותה שמלה לכל טקס בשנים האחרונות. נקסט.
ריס דווקא מתוקה כתמיד בשמלה של ארמאני פריבה, ויחד עם הפריזורה נוצר מראה סיקסטיז נעים, אם כי מפוהק מעט. שוין.
סקאר-ג'ו בחרה צבע מקסים בשמלה של דולצ'ה וגבאנה, אבל החלק האחורי של השמלה ללא ספק מוצלח יותר מהחלק הקדמי. מקדימה מציצה החזייה והאפליקציות לאורך הבטן לא הכי מחמיאות לגזרתה מעוררת הקנאה של סקארלט. לעומת זאת, מסתובבת הגברת והופ! קיבלנו פתח מקסים בגב ואפילו האפליקציות מאחור דווקא יוצרות את האורך והזרימה שניסו ליצור מקדימה. פשוט תצעדי אחורנית והכל יהיה בסדר.
שמלה מוצלחת במיוחד הביאה מילה קוניס, שמשטיח לשטיח מתחבבת עלינו יותר. לא יודעות מי הסטייליסט שלך, אבל תשמרי עליו חזק חזק! בשמלת לילך רכה וסופר-נשית של אלי סאאב, מילה נראית כמו פייה, אבל כזאת שמסוגלת במידת הצורך גם לדפוק ריקוד על הבאר. צרפו את התסרוקת האסופה הנכונה שלא מפריעה לשמלה, וקיבלתם שילוב מנצח.
אף פעם לא השתגענו על הילארי סוואנק (כאן בג'וצ'י) וגם לא על הבחירות האופנתיות שלה. אולי אלה הזכרונות מימי בברלי, לא ברור. משום מה הילארי כמעט תמיד בוחרת שמלות חשופות כתפיים, כשההיגיון מאחורי הבחירה מובן - יש לה כתפיים לא רעות. אממה - החזה, אפעס, לא ממש יושב בקומה הנכונה. חצי קומה למעלה וכל העסק היה נראה אחרת לגמרי. תוסיפו לזה את טרנד הנוצות המעיק ונשארנו עם געגועים לסטיב מרטין.
גם גבינית, סליחה גווינת', איננה כוס התה שלנו (או במקרה שלה, כוס עשב החיטה). כשחקנית היא בדרך כלל די מציקה. אופנתית, אמנם הסגנון שלה לרוב די אלגנטי ופשוט (על גבול הפיהוק), אבל הפעם משהו לא עובד. השמלה של קאלווין קליין שגווינת' כל כך אוהבת הפעם לא עושה עמה חסד, והדבר החיובי היחיד בה הוא הצבע. רק חבל שבתמונה הזאת, יצא והיא נעמדה בדיוק לפני אוסקר, ואי אפשר שלא להשוות, והתוצאה לא לטובתה.
היו שטענו כי הקטע המצחיק היחיד בכל הטקס הארוווווך הזה היה של סנדרה בולוק, זוכת הפרס לשחקנית הטובה ביותר בשנה שעברה. נשמעו גם קולות שקוראים לתת לה להנחות את הטקס בשנה הבאה, ואנחנו מצטרפות בפה מלא לזמרת ה"Go Sandra ". בטח כשהיא מבליחה באדום לוהט מבית ורה ואנג (לתשומת לבה של הילארי סוואנק - ככה לובשים סטרפלס) ושמה את כל הפישריות בכיס הקטן. אוהבים אותך סנדי.
ואיך נסיים בלי הגאווה הלאומית, ולא סתם לאומית - חיפאית!! והכבוד שהביאה לעמישראל נטלי שלנו, הישראלית הראשונה שזכתה באוסקר. אז מה אם היא לא באמת ישראלית, לא חשוב. העיקר שיצאה עם לירון לבו לאיזה שתי דקות לפני עשר שנים. שלנו, שלנו. מפרגנות גם לשמלת הבטן-חודש-שמיני-יאללה-תוציאו-את-הדבר-הזה-ממני-כבר, מבית היוצר של רודארט (על אף שנטלי היא הפרזנטורית החדשה של דיור, עשתה טוב שבחרה ללבוש מעצב אחר ולא את ג'ון גאליאנו האנטישמי). הצבע מקסים, הגזרה נכונה למצבה המתקדם, התיכשוט פשוט ונקי והחיוך אמיתי. מזל-טוב ותזכרי לנשום, לנשום.
אבל מה באמת חשוב? הו השטיח האדום, ה-אדום. היו שמלות משעממות, היו שמלות לא מוצלחות, והיו כמה שמלות שבאמת ראויות לתואר Red-Carpet Worthy. קדימה לעסק:
נתחיל הפעם מהטוב ביותר, זו שמקבלת את כל התשבחות של כל מבקרי האופנה ולגמרי בצדק - קייט בלאנשט המלאכית בג'יבנשי קוטור. אף פעם לא מאכזבת, תמיד מרתקת.
הגיזרה, הצבע, הקישוטים, זריקת הצהוב על הכתפיים, והמבט שאומר "אני יודעת, אני יודעת שאף אחת לא מגיעה לקרסוליי הענוגים." כן, כן.
via www.myfashionlife.com |
הפוגת שעמום קלה - זרקנו את האלי ברי וריס ווית'רספון יחד, פשוט כי חבל לבזבז מילים ומקום יקרים על ביקורת נפרדת. האלי ברי, בשמלה של מרקסה, לועסת וטוחנת את הגזרה והצבע כבר המון זמן. מבחינתנו את לובשת את אותה שמלה לכל טקס בשנים האחרונות. נקסט.
ריס דווקא מתוקה כתמיד בשמלה של ארמאני פריבה, ויחד עם הפריזורה נוצר מראה סיקסטיז נעים, אם כי מפוהק מעט. שוין.
via socialitelife.com |
סקאר-ג'ו בחרה צבע מקסים בשמלה של דולצ'ה וגבאנה, אבל החלק האחורי של השמלה ללא ספק מוצלח יותר מהחלק הקדמי. מקדימה מציצה החזייה והאפליקציות לאורך הבטן לא הכי מחמיאות לגזרתה מעוררת הקנאה של סקארלט. לעומת זאת, מסתובבת הגברת והופ! קיבלנו פתח מקסים בגב ואפילו האפליקציות מאחור דווקא יוצרות את האורך והזרימה שניסו ליצור מקדימה. פשוט תצעדי אחורנית והכל יהיה בסדר.
Getty Images |
שמלה מוצלחת במיוחד הביאה מילה קוניס, שמשטיח לשטיח מתחבבת עלינו יותר. לא יודעות מי הסטייליסט שלך, אבל תשמרי עליו חזק חזק! בשמלת לילך רכה וסופר-נשית של אלי סאאב, מילה נראית כמו פייה, אבל כזאת שמסוגלת במידת הצורך גם לדפוק ריקוד על הבאר. צרפו את התסרוקת האסופה הנכונה שלא מפריעה לשמלה, וקיבלתם שילוב מנצח.
via www.myfashionlife.com |
אף פעם לא השתגענו על הילארי סוואנק (כאן בג'וצ'י) וגם לא על הבחירות האופנתיות שלה. אולי אלה הזכרונות מימי בברלי, לא ברור. משום מה הילארי כמעט תמיד בוחרת שמלות חשופות כתפיים, כשההיגיון מאחורי הבחירה מובן - יש לה כתפיים לא רעות. אממה - החזה, אפעס, לא ממש יושב בקומה הנכונה. חצי קומה למעלה וכל העסק היה נראה אחרת לגמרי. תוסיפו לזה את טרנד הנוצות המעיק ונשארנו עם געגועים לסטיב מרטין.
via www.myfashionlife.com |
גם גבינית, סליחה גווינת', איננה כוס התה שלנו (או במקרה שלה, כוס עשב החיטה). כשחקנית היא בדרך כלל די מציקה. אופנתית, אמנם הסגנון שלה לרוב די אלגנטי ופשוט (על גבול הפיהוק), אבל הפעם משהו לא עובד. השמלה של קאלווין קליין שגווינת' כל כך אוהבת הפעם לא עושה עמה חסד, והדבר החיובי היחיד בה הוא הצבע. רק חבל שבתמונה הזאת, יצא והיא נעמדה בדיוק לפני אוסקר, ואי אפשר שלא להשוות, והתוצאה לא לטובתה.
היו שטענו כי הקטע המצחיק היחיד בכל הטקס הארוווווך הזה היה של סנדרה בולוק, זוכת הפרס לשחקנית הטובה ביותר בשנה שעברה. נשמעו גם קולות שקוראים לתת לה להנחות את הטקס בשנה הבאה, ואנחנו מצטרפות בפה מלא לזמרת ה"Go Sandra ". בטח כשהיא מבליחה באדום לוהט מבית ורה ואנג (לתשומת לבה של הילארי סוואנק - ככה לובשים סטרפלס) ושמה את כל הפישריות בכיס הקטן. אוהבים אותך סנדי.
via www.myfashionlife.com |
ואיך נסיים בלי הגאווה הלאומית, ולא סתם לאומית - חיפאית!! והכבוד שהביאה לעמישראל נטלי שלנו, הישראלית הראשונה שזכתה באוסקר. אז מה אם היא לא באמת ישראלית, לא חשוב. העיקר שיצאה עם לירון לבו לאיזה שתי דקות לפני עשר שנים. שלנו, שלנו. מפרגנות גם לשמלת הבטן-חודש-שמיני-יאללה-תוציאו-את-הדבר-הזה-ממני-כבר, מבית היוצר של רודארט (על אף שנטלי היא הפרזנטורית החדשה של דיור, עשתה טוב שבחרה ללבוש מעצב אחר ולא את ג'ון גאליאנו האנטישמי). הצבע מקסים, הגזרה נכונה למצבה המתקדם, התיכשוט פשוט ונקי והחיוך אמיתי. מזל-טוב ותזכרי לנשום, לנשום.
via www.myfashionlife.com |
No comments:
Post a Comment