כמה הרהורים על המציאות הטלוויזיונית שבה אנו חיים, קרי - תכניות הריאליטי:
מעושרות: מה שהתחיל כגילטי פלז'ר אולטימטיבי, הפך לאט לאט לקרקס מטופש ונמרח, לא גילטי ולא פלז'ר. אתי חיה בסרט, ניקול קולנית (ניקולנית! הא!), דפנה מעניינת כמו חסה, לאה מעופפת וטלי מרחפת. הבחורה היחידה שהיה לי מעניין לשבת לשיחה איתה היא ענבר, אבל זה בגלל שהיא האישה היחידה שרגליה איכשהו מחוברות לקרקע והיא יחסית נורמלית, ובשביל נורמלי אנחנו לא מבזבזים תאי מוח יקרים. די, מספיק.
האח הגדול: הבית בנווה אילן מלא בזכרים, אבל גבר אמיתי קשה מאוד למצוא שם. קים, איש אינטליגנט וחד-לשון, משתלח בכל מי שמעיז להתקרב לרדיוס שלו. כל סטודנט שנה א' לפסיכולוגיה יכול לראות שמרוב חומות הגנה הוא לא מסוגל לנהל תקשורת בסיסית אנושית, וזה די עצוב. ערן עושה קולות של בחור טוב, גבר-גבר, חלומה של כל פולניה, אבל מהצד הוא מזמין את כל הבנות לשמוע תקליטים אצלו בנסטי כדי שיוכל להרעיף עליהן מחוכמתו כי רבה, כלומר: תראי כמה שההוא עושה לך רע, ואת בעצם לא רוצה אותו, את רוצה אותי. אבל אני לא אומר את זה כי אני רוצה לצאת איתך, הו לא. אני רק מרעיף מחכמתי.
וקטע שאותי הצחיק כאילו נלקח מסרט בורקס: סער, אדם חכם ונעים (אם כי מלא בעצמו), לוקח את דודו הצידה ועושה לו שיחת יחסינו לאן, או יותר נכון - שיחת-שמעתי-שאתה-רוצה-לדפוק-את-קותי-ואני-מת-עליו-אז-תיזהר-ממני; דודו - קפרא עליו - יושב, מקשיב, מהנהן, וממלמל "הבנתי" אחרי כל משפט של סער. סער מסיים את דבריו, טופח על שכם הדוב ורץ מהר להתחבא לפני שייפול לדודו האסימון. מה הבנת? לא הבנת.
דה וויס: כן, אביב גפן זחוח ומאוהב בעצמו. כן, רמי קליינשטיין קצת מריח מגבינה שעברה את התאריך ביומיים. כן, שלומי שבת לא מדבר מספיק וחבל. וגם - כמה פעמים אפשר להראות סיכום-ביניים ועוד סיכום-שליש ועוד סיכומון של שתי הדקות האחרונות, ושוב להראות את זאתי מתחבקת עם המשפחה ואת ההוא שלא התקבל מושך בכתפיו בהכנעה? מצד שני - פורמט מהודק, בלי אודישנים מביכים, בלי זייפנים חסרי מודעות עצמית; עם ארבעה מנטורים שבאמת מבינים את הביזנס ובעיקר - באמת מבינים מוסיקה; וגם - אפשר לשיר באנגלית! אחרי עשר עונות של כוכב נולד, כשכבר נטחנו כל השירים הישראליים והנה הזדמנות לתת מקום גם למוסיקה לועזית. והכי הכי חשוב - בלי צביקה הדר. אפשר לומר שהתמכרנו.
מעושרות: מה שהתחיל כגילטי פלז'ר אולטימטיבי, הפך לאט לאט לקרקס מטופש ונמרח, לא גילטי ולא פלז'ר. אתי חיה בסרט, ניקול קולנית (ניקולנית! הא!), דפנה מעניינת כמו חסה, לאה מעופפת וטלי מרחפת. הבחורה היחידה שהיה לי מעניין לשבת לשיחה איתה היא ענבר, אבל זה בגלל שהיא האישה היחידה שרגליה איכשהו מחוברות לקרקע והיא יחסית נורמלית, ובשביל נורמלי אנחנו לא מבזבזים תאי מוח יקרים. די, מספיק.
 |
| ללא מילים. ניקולנית |
האח הגדול: הבית בנווה אילן מלא בזכרים, אבל גבר אמיתי קשה מאוד למצוא שם. קים, איש אינטליגנט וחד-לשון, משתלח בכל מי שמעיז להתקרב לרדיוס שלו. כל סטודנט שנה א' לפסיכולוגיה יכול לראות שמרוב חומות הגנה הוא לא מסוגל לנהל תקשורת בסיסית אנושית, וזה די עצוב. ערן עושה קולות של בחור טוב, גבר-גבר, חלומה של כל פולניה, אבל מהצד הוא מזמין את כל הבנות לשמוע תקליטים אצלו בנסטי כדי שיוכל להרעיף עליהן מחוכמתו כי רבה, כלומר: תראי כמה שההוא עושה לך רע, ואת בעצם לא רוצה אותו, את רוצה אותי. אבל אני לא אומר את זה כי אני רוצה לצאת איתך, הו לא. אני רק מרעיף מחכמתי.
וקטע שאותי הצחיק כאילו נלקח מסרט בורקס: סער, אדם חכם ונעים (אם כי מלא בעצמו), לוקח את דודו הצידה ועושה לו שיחת יחסינו לאן, או יותר נכון - שיחת-שמעתי-שאתה-רוצה-לדפוק-את-קותי-ואני-מת-עליו-אז-תיזהר-ממני; דודו - קפרא עליו - יושב, מקשיב, מהנהן, וממלמל "הבנתי" אחרי כל משפט של סער. סער מסיים את דבריו, טופח על שכם הדוב ורץ מהר להתחבא לפני שייפול לדודו האסימון. מה הבנת? לא הבנת.
דה וויס: כן, אביב גפן זחוח ומאוהב בעצמו. כן, רמי קליינשטיין קצת מריח מגבינה שעברה את התאריך ביומיים. כן, שלומי שבת לא מדבר מספיק וחבל. וגם - כמה פעמים אפשר להראות סיכום-ביניים ועוד סיכום-שליש ועוד סיכומון של שתי הדקות האחרונות, ושוב להראות את זאתי מתחבקת עם המשפחה ואת ההוא שלא התקבל מושך בכתפיו בהכנעה? מצד שני - פורמט מהודק, בלי אודישנים מביכים, בלי זייפנים חסרי מודעות עצמית; עם ארבעה מנטורים שבאמת מבינים את הביזנס ובעיקר - באמת מבינים מוסיקה; וגם - אפשר לשיר באנגלית! אחרי עשר עונות של כוכב נולד, כשכבר נטחנו כל השירים הישראליים והנה הזדמנות לתת מקום גם למוסיקה לועזית. והכי הכי חשוב - בלי צביקה הדר. אפשר לומר שהתמכרנו.
No comments:
Post a Comment