Wednesday, November 30, 2011

Introducing: Lana Del Rey

Taking a break from the TLV FW posts... to write about a hot new singer, who some of you may have already heard of - Lana Del Rey (real name: Lizzie Grant).

Del Rey is a singer-songwriter, originally from New York, who has broken out as a new alt-pop sensation in the past few months thanks to her unique music (someone described her music as neo-Nancy Sinatra), her sexy fashion-icon look and what this business loves best - a controversial story. Some people are criticizing her for being fake, a product of the music label/industry monsters that are backing her, saying she's been built up as a brand rather than the authentic artist she's claiming to be. "Oh, and those lips? They gotta be fake, right??"

Fake or not, on thing you can say about this girl is - she's definitely interesting. And, let's not forget the music: hazy, different, it has a smoke-filled room kind of vibe. Her videos (which she claims to have put together herself) are filled with images of old Hollywood and Seventies-style footage, further contributing to that oldies atmosphere she's trying to create, but with a modern twist. And, also, her fashion sense rocks. 

Here is one of her new singles, and my personal favorite so far - "Blue Jeans":

עושה הפסקה מהפוסטים של שבוע האופנה, כדי להגניב הצצה על הבחורה שמסעירה את עולם האינדי-פופ כרגע: לאנה דל ריי (שמה האמיתי: ליזי גרנט). 
דל ריי היא זמרת-יוצרת מניו יורק, שפרצה לתודעה בחודשים האחרונים בזכות שילוב של מוסיקה ייחודית (מישהו תיאר את הסגנון שלה כ"ניאו-ננסי סינטרה"), מראה סקסי-רטרואי וסיפור שערורייתי כמו שאנחנו הכי אוהבים. יש רבים שרואים אותה כתוצר של מכונת ההפקה המשומנת של תעשיית המוסיקה, שמכנים אותה זיוף ולא אמנית אותנטית מיוסרת כפי שהיא מציגה את עצמה. "אה, וגם השפתיים האלה - בטוח לא אמיתי..."

מה שבטוח, היא מעניינת, שונה, והמוסיקה שלה בהחלט מביאה ניחוח של משהו אחר, מעורפל, אווירה של חדר מלא עשן באיזה מועדון בסבנטיז עם טוויסט מודרני. את הקליפים שלה היא טוענת שערכה בעצמה, והם מלאים בקטעים של הוליווד של פעם. אה, וחוש האופנה שלה מעולה. עוד תשמעו עליה.

No comments:

Post a Comment